איך לעזור כך שזה יעזור?
- יעל גוסיס
- 22 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
קרה לכם פעם שמישהו שיתף אתכם בחוויה מאתגרת שהוא חווה ומתוך רצון כנה לסייע הצעתם לו דרך אחרת להסתכל על הדברים, אך במקום הכרת תודה קיבלת תגובה בסגנון: ״עזוב, לא משנה…״, או אולי אפילו תגובה כועסת ועצבנית?
בכל פעם שאנחנו מקבלים תגובה של התנגדות - זהו מסר חשוב המצביע על איכות התקשורת שלנו, וגם על דרך לשפרה.
דמיינו לרגע שאתם רוצים להעביר מאוורר מחדר שינה לסלון. כדי לעשות זאת תצטרכו לגשת קודם כל לחדר השינה, להגיע למקום שבו עומד המאוורר, ורק אז תוכלו לשאת אותו עד הסלון. בלי כל אלה אין סיכוי שהמאוורר פשוט ינחת בסלון, לא ככה?
בדומה לכך, כשאנחנו רוצים ״להעביר״ את הזולת מחוויה מאתגרת למקום אחר - פתרון או פרספקטיבה חדשה, נוכל לעשות זאת רק אם קודם נפגוש אותו במקום בו הוא נמצא. רק אם נצטרף קודם לחוויה שלו, נבין אותה וניתן לה תוקף נוכל ליצור אצלו נכונות לשמוע את הצעתנו. ב-NLP אנו קוראים לזה הצטרפות.
רק אחרי שהצטרפנו נוכל להוביל את הזולת לתפישה או התנהגות אחרת.
למשל, אם הילד שלכם מועד על הנעליים שהשאיר באמצע החדר ותגידו לו: ״בפעם הבאה אולי כדאי לשים את הנעליים במקום!״ איש לא יתווכח איתכם על נכונות ההצעה. אך, ככל נראה, הילד שלכם יתעצבן, ואולי אף יסתגר בחדרו ולא ירצה לדבר אתכם. הסיבה היא שהתעלמתם מהמכה שקיבל, מהמבוכה שחווה וניגשתם ישר לפיתרון!
ומה לדעתכם תהיה תגובת הילד אם באותה סיטואציה קודם תביטו בו במבט איכפתי ותשאלו אם קיבל מכה, אם כואב לו, אם להביא לו קרח או משהו אחר שיכול לסייע, ורק אחרי כל זה תגידו: ״בפעם הבאה אולי כדאי לשים את הנעליים במקום״?
בכל פעם שאנחנו מקבלים התנגדות כתגובה - משמעות הדבר שלא הצטרפנו מספיק ומיהרנו להוביל את הזולת למקום אחר. וזה אומר שעלינו לחזור לשלב ההצטרפות, להבין, להתעניין, להביע אמפתיה ורק אז לנסות שוב. כוונות טובות הן הכרחיות למערכות יחסים בריאות, והדרך שבה אנו מממשים אותן חשובה לא פחות!





תגובות