השנה האחרונה הייתה מאתגרת מכל בחינה אפשרית,
שינתה את חיינו ברבדים כה רבים
ויצרה אצל חלקנו תחושה של עצירה, תקיעות והיעדר תוצאות בתחומים חשובים.
התקופה הזאת גרמה לי לחשוב לא מעט על ההישגיות הזאת,
שנושפת לנו בעורף בחברה המערבית, הפנקס הרושם הזה, שבו צריך לעשות V על רשימה מקובלת וארוכה,
בקיצור – להביא תוצאות !
וכך, רובנו רצים במרוץ מטורף אחרי התואר, התפקיד, המעמד, החתונה, הילדים, הרכב, הדירה, הבגד הנכון,
אחרי מה שיגידו ואיך ניראה וניתפס...
אין ספק שחשוב מאוד לסמן לעצמנו מטרות ותוצאות רצויות,
אך אם רק התוצאות היו קובעות את אושרנו, לא היינו רואים סביבנו אנשים שיש להם הכל והם אומללים ומדוכאים.
אם נשים את התוצאות הסופיות במרכז –
אז אין בשביל מה לחיות,
הרי מתים בסוף, לא ?
לקראת כל תוצאה שאנחנו רוצים להשיג יש לעבור תהליך,
ולפעמים, לוקח שנים כדי להצליח ברגע.
כשרצים מתוצאה לתוצאה וכל מה שעומד לנגד עינינו זו השורה התחתונה,
הצלחנו או לא -
אנחנו מפספסים את הדרך שעשינו,
את ההתפתחות והצמיחה שלנו,
את הלמידות שהפקנו,
ואת הכיף והסיפוק שהם מביאים.
אם חושבים על זה לעומק -
באופן פרדוקסלי,
התהליכים שאנחנו עושים
הם התוצאה החשובה ביותר.
אין ספק שהתקופה הזאת מעבירה את כולנו תהליך כפרטים בודדים וכחברה.
אז מהו התהליך שאתם עוברים ?
מה למדתם בתקופה הזאת ?
אולי הפכתם ליותר גמישים בדרך בה אתם עושים דברים,
או שאולי דווקא המגבלות של התקופה אפשרו לכם למצוא פתרונות יצירתיים?
יכול להיות שהריחוק החברתי גרם לכם להעריך מחדש את האנשים בסביבתכם ודווקא להדק קשרים,
ואולי למדתם למלא את זמנכם בפעילויות בריאות ונכונות יותר עבורכם ?
כשמשנים את הפוקוס מהתוצאה לתהליך,
הפרספקטיבה משתנה, ויחד איתה גם החוויה.
שתהיה שנה אזרחית מוצלחת לכולנו !
Comments