שוב פישלתי?

הגעתי ללימודים…וגיליתי שאין היום.

מסתבר שגם הודיעו בקבוצה, אבל למי יש סבלנות לקבוצות וואטסאפ של מלא אנשים?!

לפני שנים במצב כזה הייתי מבקרת את עצמי: ״איך לא בדקת? למה לא עקבת בקבוצה? לא חבל על הנסיעה והזמן?״

היום כשעמדתי מול הדלת הסגורה התבאסתי על זה שאצטרך לחכות בסקרנות עוד שבוע, צחקתי על הסיטואציה כי דמיינתי אותה כמו סצנה באיזו קומדיה סוג ד׳, נכנסתי לרכב ונסעתי חזרה הביתה לצלילי המוסיקה שאני הכי אוהבת.

התפנו לי כמה שעות, רק עבור עצמי - מה יותר מתנה מזה?! וכשהגעתי הביתה זכיתי לקבלת פנים של אהבה אינסופית וללא תנאים מכלבתי האהובה.

החיים קצרים מידי כדי לבזבז אותם על פרשנויות לא מקדמות, ביקורת ושיפוטיות. אפשר ללמוד את השיעור גם בטוב, עם חיוך ואהבה עצמית.

תהיו עיניים טובות לעצמכם ולאחרים, מכל היתר לצערינו יש בשפע גם ככה.